ברוכים הבאים לאתר הנינג'יטסו בוג׳ין קאן ישראל 1975 בהדרכתו האישית של שיהאן יוסי תשובה

נינג'יטסו ("נינג'יצו") הינה אמנות לחימה מופלאה אשר רותמת את התנועה הטבעית של הגוף להשגת יעילות חסרת פשרות והכרעת היריב בדרך הקצרה ביותר. במקור יועדה השיטה לגרימת פציעה ומוות, אך לא פחות מכך להשגת שליטה וירטואוזית ביריב ואף במספר יריבים בו זמנית.
נינג'יטסו היא אמנות לחימה חכמה. משמעות הדבר שהשיטה אינה מבוססת על הפעלת כוח נגד כוח אלא פותחת מספר רב של אפשרויות תגובה: מפתיעות, יעילות - ומנצחות.
נינג'יטסו מאפשרת רכישת כלים תנועתיים בדרך מדורגת וקלה. דרך הלימוד מפתחת ומטפחת כושר גופני גבוה, חירות רוחנית, בהירות מחשבה, רוח לחימה חכמה, ומרחב תנועה ותגובה בכל סיטואציה.
נינג'יטסו מתאימה לכל למי שרוצה לרכוש כישורי לחימה והגנה עצמית, לפתח מודעות תנועתית ועצמית ולהכין את עצמו לאתגרי החיים.

הנינג'ה, לוחם הנינג'יטסו - קווים לדמותו

חופשי ברוחו, בלתי צפוי ורב אפשרויות - לוחם הנינג'יסטו אינו כבול למוסכמות ואף לא לסגנון לחימה או לטכניקה, גם לא לקרב עצמו. בין אם להשגת הכרעה, התחמקות או בריחה - הוא משתמש בחופשיות ובמומחיות בכל אמצעי אשר משרת את מטרתו. הסחה, הסתרה, תעתוע והפתעה משמשים את לוחם הנינג'יטסו לא פחות מגופו, שכלו וכלי נשקו. המבחר האינסופי של הטכניקות, יחד עם מודעות תנועתית ועצמית מאפשרים ללוחם הנינג'יטסו להשתמש בפשטות וביעילות וירטואוזית בחולשותיהם ואף ביתרונותיהם של יריביו. החוכמה והיעילות הקטלנית של טכניקות הנינג'יטסו יחד עם שיטת ההכשרה הייחודית יוצרים לוחם שהוא בראש ובראשונה אדם חופשי ורב אפשרויות הניצב בעיניים פקוחות מול אתגרי החיים - ויכול להם.

נינג'יטסו - רקע היסטורי

אמנות הנינג'יטסו, המוכרת כאמנות ההתגנבות או אמנות ה"רואה ואינו נראה" היתה שיטת הלחימה ששימשה את המרגלים האגדתיים ולוחמי הקומנדו של יפן הפיאודלית. שיטת לחמה זו פרחה במהלך אי-שקט חברתי בין המאה ה-14 למאה ה-17. במהלך התקופה עוצבה האמנות למדע קטלני, המשלב שיטות לחימה מתוחכמות, איסוף מידע ופיתוח רוחני. יכולתם של מספר לוחמי נינג'ה להשיג בשיטותיהם המיוחדות את אשר לא הצליחו מאות לוחמים להשיג במאבק ממושך, היא שגרמה להפצתן של אגדות רבות על הנינג'ה, הנפוצות גם ביפן של ימינו.

הקו המנחה של הנינג'ה היה תמיד לבחור את השיטה השקטה והיעילה לעומת השיטה הבוטה והאלימה. בדרך זו שובש הסדר הטבעי של האירועים במידה הקטנה ביותר. עצה טובה תפסה את מקומו של הכוח, הטעייה את מקומו של העימות הישיר. היריב הובל- בדרך כלל בלא שהיה מודע לכך – לעשות כרצונו של הנינג'ה, בלא שיחוש את העלבון הצורב של תבוסה, העלול להובילו לחידוש הלחימה. החלק הפסיכולוגי של הלחימה איפשר לנינג'ה להשיג את מירב היעדים שהציב לעצמו במאמץ מינמלי כשהוא ממעט לחשוף עצמו לסכנה.